#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות סוכה 1) ביו&quot;ט 2) בחוה&quot;מ 3) בין השמשות לשמיני עצרת?	"1) קיי&quot;ל כחכמים דא&quot;צ סוכה הראויה לשבעה [ואפי&#x27; אם לא בנה סוכה במזיד לא קנסוהו, וכ&quot;ש אם נפלה ברוח (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) {וצ&quot;ל דבמזיד לא כוון מלאכתו במועד אלא דכוונתו היתה שלא יאכל בסוכה כלל}], אבל ביו&quot;ט אסור לבנותה ואפי&#x27; להוסיף על הסכך אסור [דיש לחוש דהוא תוספת אהל קבע וכמ&quot;ש הפמ&quot;ג לעיל (סי&#x27; שט&quot;ו)] אבל ע&quot;י עכו&quot;ם יש להתיר [דמלבד הבעל העיטור דמקיל באמירה לעכו&quot;ם באיסור דאורייתא יש שיטת תוס&#x27; (שבת צ&quot;ה ע&quot;א) דס&quot;ל דמדאורייתא אמרינן מתוך בבונה ביו&quot;ט וגם הוא לצורך אוכל נפש (שו&quot;ת באר יצחק סי&#x27; י&quot;ג אות ט&#x27;, מ&quot;ב עו&quot;ה הע&#x27; ג&#x27;)] (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; תרכ&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;) דאם פשע ולא בנה הסוכה קודם לכן אין להקל ע&quot;י עכו&quot;ם אלא בבין השמשות 2) מותר אפי&#x27; בהושענא רבא (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), ולפי המאמר מרדכי דוקא הסכך דהוי אהל עראי אבל לא הקונדסים הקבועים בקרקע, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה עושה) מקיל בכל מלאכות בחוה&quot;מ [ואפי&#x27; במעשה אומן] דהוי לצורך מצוה וכמ&quot;ש שכותבין תפילין ומזוזות לעצמו {אמנם, מבואר בהלכות חוה&quot;מ דאפי&#x27; לצורך מצוה עוברת לכתחילה יעשנה בצינעא וגם טרחא יתירא אסור וגם אסור לכוון מלאכתו במועד} 3) אסור לעשותו ע&quot;י עצמו משום ספק דאורייתא לחומרא אבל מותר ע&quot;י עכו&quot;ם בשביל שמיני עצרת דהוי שבות בין השמשות במקום מצוה (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;) {ויש ט&quot;ס בשעה&quot;צ}"	סימן תרלז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגר שנתגייר בתוך ימי החג?	"עושה סוכה בימי החג הנותרים אפי&#x27; לר&quot;א (גמ&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), וה&quot;ה קטן שנתגדל בימי החג (גמ&#x27;, ערוה&quot;ש סעי&#x27; א&#x27;)"	סימן תרלז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לצאת מסוכה זו ולילך לסוכה אחרת?	"קיי&quot;ל כרבנן דמותר [וצ&quot;ע למה המהרי&quot;ל היה מחמיר בזה (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;)]"	סימן תרלז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יוצאין בסוכה 1) שאולה 2) של שותפות?	"1) קיי&quot;ל כרבנן דלא בעינן לכם ויוצא בסוכה שאולה דכתיב כל האזרח בישראל ישבו בסוכת [חסר כתיב] מלמד שכל ישראל ראוין לישב בסוכה אחת וא&quot;א שיהא לכולם שוה פרוטה אלא ש&quot;מ ששאולה כשרה ועל כרחך דרשינן לך למיעוטי גזול [והקשו תוס&#x27; אפי&#x27; אם יהיה לכל אחד פרוטה תיפוק ליה דהוו שותפים, ותי&#x27; הר&quot;ן דא&quot;כ הו&quot;א דרק שותפים כשרה ולא שאולה, על כן כתב רש&quot;י דאין לו אפי&#x27; פרוטה בה] (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) [ואע&quot;פ שיכול להיות בעלים על פחות משוה פרוטה וכמ&quot;ש בערבה ומצה מ&quot;מ כשיש עוד בעלים צריך שיהיה לכל אחד שוה פרוטה להיות נחשב כשלו (עמק ברכה סוכה אות כ&quot;א)] 2) כ&quot;ש שכשרה דהרי יש לו חלק בה והשאר שאולה לו (ב&quot;י בשם ריב&quot;ש, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), ומיהו אם מקפידים אהדדי פסולה (שע&quot;ת ס&quot;ק א.)"	סימן תרלז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם תוקף חבירו מסוכתו?	"אע&quot;פ שעבר על לא תגזול מ&quot;מ קיי&quot;ל כרבנן דקרקע אינה נגזלת ואינה קנויה לו אלא הוי כמו סוכה שאולה ויצא בה ידי חובתו (שו&quot;ע, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) "	סימן תרלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישב בסוכתו של חבירו שלא מדעתו?	"כתב הרמ&quot;א דלא יעשה כן לכתחילה, וביארו הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) ושע&quot;ת (ס&quot;ק ד&#x27;) היינו בשעה שבעל הסוכה ג&quot;כ נמצא בסוכה דשמא מקפיד שלא יראה עסקיו ואת אכילתו ולפיכך אין לברך עליה, אבל אם אינו בסוכה בודאי ניחא ליה לאיניש למעביד מצוה בממוניה ויכול ליכנס שם שלא מדעתו ומ&quot;מ אם אפשר שיבא בעל הסוכה בעוד שהוא שם ויתבייש מליכנס ולאכול לא יכנס שלא מדעתו (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תרלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נטל רשות מאשתו של בעל הסוכה?	"מותר ליכנס בה דמסתמא לא יקפיד על זה (בכורי יעקב, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), אבל מצדד הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דלא מהני נטילת רשות מבנו או משאר בני הבית אבל אפשר בשעת הדחק מועיל דמסתמא יודעים דניחא ליה לבעה&quot;ב שיעשה מצוה בסוכתו, והכריע הקובץ הלכות (פי&quot;א סעי&#x27; ב&#x27;) כמסקנת הערוה&quot;ש דמועיל"	סימן תרלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקרקע של רבים?	"כתב הרמ&quot;א דלכתחילה לא יעשה סוכה ברה&quot;ר אבל בדיעבד יצא, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דאפי&#x27; את&quot;ל דישראלים מוחלים מ&quot;מ הגוים אינם מוחלים וגזל עכו&quot;ם אסור ואע&quot;פ דלא מקרי מצוה הבאה בעבירה כיון דלא קניא כלל מ&quot;מ אינו יכול לברך עליו [ורש&quot;י משמע דליכא איסור בגזל עכו&quot;ם, וביאר המחה&quot;ש דרש&quot;י לשיטתו (סנהדרין נ&quot;ז ע&quot;א) דגזל עכו&quot;ם אינו אסור אלא משום חילול ה&#x27; וא&quot;כ לא הוי מצוה הבאה בעבירה, אבל להלכה קיי&quot;ל כהרמב&quot;ם דגזל עכו&quot;ם אסור מדינא] והמג&quot;א תמה על מנהג העולם להקל בזה, ומיהו הא&quot;ר ועוד אחרונים מתירים אפי&#x27; לברך על סוכה שנעשה ברה&quot;ר, וביאר הבית מאיר שהגוים רואים ואינן מוחין והוי שואל מדעת ממש, ועוד ביאר הבכורי יעקב שהכל תלוי ברשות הממשלה וכיון שהממשלה אינה מוחה מסתמא מוחלת על זה לעשות סוכה ברה&quot;ר ואין כאן איסור גזילה כלל [וא&quot;צ ליטול רשות על זה בפירוש], ולפיכך במקום דליכא סוכה אחרת יכול לברך על סוכה זו ואין למחות ביד המקילין (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה וכן) {וש&quot;מ דאפי&#x27; בסברא דאין הממשלה וגוים מקפידין המ&quot;ב אינו רוצה להקל אלא בשעת הדחק} [ועוד כתב הביה&quot;ל (סד&quot;ה וכן) דלא יחמיר במקום שיש חשש שיעשה סוכה במקום אשפה וצואה], וכן פסק הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דיכול לברך על סוכה שעשויה ברה&quot;ר [ולגבי רה&quot;ר בא&quot;י, החת&quot;ס הביא שירושלמי ב&quot;ק (פ&quot;ו ה&quot;ח) משמע דמותר אבל בירושלמי סוכה (פ&quot;ג ה&quot;א) משמע דאסור]. למעשה, כתב קובץ הלכות (פי&quot;א סעי&#x27; ד&#x27;) דמותר לכתחילה לעשותה ברה&quot;ר כשאינו מפריע לעוברים ושבים."	סימן תרלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לבנות סוכה על fire escape?	"הקובץ הלכות (פי&quot;א סעי&#x27; ה&#x27;) מקיל דהוא מקום שלו אע&quot;פ שעל פי דינא דמלכותא אסור, אכן חשוקי חמד (סוכה עמ&#x27; רל&quot;ט) הביא מריש&quot;א דאסור לבנות סוכה ברשותו במקום שמכערים פני העיר דאין לו רשות לבנות שם, וביאר ר&quot;י באק דלא פליגי שהם יכולים למחות בדבר שנוגע להם כגון נוי העיר אבל דבר של סכנת פרטי אין להם כח למנוע {ויש לדון בזה}"	סימן תרלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד יקח סכך מקרקע של עכו&quot;ם 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) חיישינן שמא הגוי גזל הקרקע מישראל ולפיכך הישראל לא יקצוץ הסכך בעצמו אלא הגוי [או ישראל אחר (ט&quot;ז סי&#x27; תרס&quot;ד ס&quot;ק ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב), וביאר ר&quot;י באק דיכול לסמוך על רוב שאינו גזול] יקצוץ הסכך ואח&quot;כ יתנו לישראל כדי שיקנה הסכך ביאוש ושינוי רשות (רמ&quot;א) 2) כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד) בדיעבד אם הישראל עצמו קצץ הסכך אינו יכול לברך דחיישינן שהוא בא משדה גזולה, אמנם הט&quot;ז לקמן (סי&#x27; תרס&quot;ד ס&quot;ק ו&#x27;) כתב דבמקום שהקרקע ניתן להגוי מדין המלכות אין כאן חשש כלל, ואע&quot;פ הא&quot;ר (ס&quot;ק ו&#x27;) הניחו בצ&quot;ע [וביאר מ&quot;ב עו&quot;ה ע&quot;פ השו&quot;ע חו&quot;מ (סי&#x27; שס&quot;ט סעי&#x27; ח&#x27;) דאפי&#x27; ע&quot;י חוק המלכות אין זה דינא דמלכותא אלא גזילת המלכות] מ&quot;מ יש לצרף השלטי הגיבורים בשם הריא&quot;ז דמקיל במקומות דלא היו רוב ישראל שם מעולם דמסתמא קרקע זו אינה נגזלת מישראל אלא מנכרי ונתייאשו ביד הנכרי ושפיר מצי לברך על סכך זה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד, ביה&quot;ל ד&quot;ה לא)"	סימן תרלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש רשות לקצוץ סכך מהקרקע משום דינא דמלכותא?	"כתב הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דמותר לישראל לקצוץ הסכך (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן תרלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי גנב עצים מן היער?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אלא) דזה גרע טפי דיש לחוש דגנב משדה של ישראל בלא ידיעתו ויאוש שלא מדעת לא הוי יאוש והוי רק שינוי רשות ברשות ישראל ולא קני, אולם מצדד לומר דמסתמא בעל הקרקע גנבו מאדם אחר וא&quot;כ כבר נתייאשו הבעלים, אבל הביה&quot;ל מסיים דאם היער של ממשלה צ&quot;ע אם מקרי יאוש מדעת מה שיודעים שימצאו גנבים עצים [דאפי&#x27; ממשלה של גוים צריכה להתייאש תחילה]"	סימן תרלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בישראל שגנב עצים ועשה סוכה מהם?	"איתא בגמ&#x27; דאע&quot;פ דלא חיברן ולא עשה להם שום שינוי מ&quot;מ יש תקנת השבים דא&quot;צ להחזיר אלא דמים וממילא קני העצים משום הפקר ב&quot;ד הפקר ויצא ידי חובתו, ומיהו כתב בעל העיטור דזהו דוקא כשכוונתו לשלם לו דמי העצים (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [והב&quot;י מדייק מהטור דרש&quot;י ס&quot;ל דיש לו תקנת השבים אפי&#x27; כשאין דעתו לשלם הדמי עצים], וחידש המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;א) דגם יכול לברך על סוכה זו {וצ&quot;ב מאי שנא משינוי דקני ואפ&quot;ה אינו יכול לברך עליו וכמ&quot;ש לקמן (סי&#x27; תרמ&quot;ט סעי&#x27; א&#x27;) וכן במ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) בקרקע אינה נגזלת (כן הקשה האג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קפ&quot;ג), ותי&#x27; רשז&quot;א (הליכות שלמה) ומ&quot;ב עו&quot;ה (הע&#x27; מ&quot;ד) דתקנת השבים עדיף דהוי הפקר ב&quot;ד הפקר, ור&quot;י באק תי&#x27; דזהו בכלל התקנת השבים דאי אמרת דאינו יכול לברך לא ירצה לעשות תשובה}"	סימן תרלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגנב 1) מדחה התשלומין מיום אל יום 2) אומר שישב העצים אחר סוכות 3) לא גילה דעתו שרוצה לשלם?	1) כתב המחה&quot;ש דעדיין הוא מן השבים ובכלל תקנתא דרבנן ויוצא (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב) 2) כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה יצא) מסתברא דלא יצא דאינו בכלל תקנת השבים 3) כתב רע&quot;א דמשמע מהסוגיא דאפ&quot;ה בכלל התקנה ויצא כל זמן שמשלם בסוף	סימן תרלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באחד ששאל לאטי&quot;ש למעמיד והשאילן לחבירו?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;) שואל שמסר לשואל הוי גנב ולא יצא [ואע&quot;פ דקיי&quot;ל דמעמיד בסכך פסול יצא מ&quot;מ ע&quot;י גזל חמיר טפי, והוסיף האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; קפ&quot;א) דה&quot;ה מסמרים גזולים פוסלים הסוכה דאינו דין בסכך גזולה אלא אם הסוכה עומדת מחמת גזולה, ואפי&#x27; בקרקע גזולה פסולה], ומיהו כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה ואם) דזהו דוקא אם אינו משלם אבל אם משלם הרי הוא בכלל תקנת השבים ויצא [ופקפק ר&quot;י באק דיש לחלק דהכא דעתו היתה להשב הלאטי&quot;ש אחר סוכות וא&quot;כ לא צריך תקנת השבים ואפי&#x27; אם רוצה לשלם יתכן לומר דלא תקנו שיהיה שלו בכה&quot;ג]"	סימן תרלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גזל דפנות?	"ה&quot;נ הוי סוכה גזולה (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, ביה&quot;ל ד&quot;ה ואם) [לפי הפמ&quot;ג פסולה דאורייתא, ולפי הבכורי יעקב רק מדרבנן משום מצוה הבאה בעבירה (מ&quot;ב דרשו), והפשטות כהפמ&quot;ג דאפי&#x27; קרקע גזולה פסולה דאורייתא]"	סימן תרלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גזל מעכו&quot;ם?	"כתב מקראי קודש (ח&quot;א סי&#x27; י&quot;ח אות א&#x27;) מסתברא דה&quot;נ תקנו תקנת השבים דא&quot;צ להחזיר אלא דמים וקני בהפקר ב&quot;ד הפקר [ובעלמא כתב הנתה&quot;מ (סי&#x27; שמ&quot;ח ס&quot;ק א&#x27;) דחיוב השבה לעכו&quot;ם הוא מדרבנן], ולגבי Coca Cola crates כתב קובץ הלכות (פי&quot;א סעי&#x27; ג&#x27;) דאינם מקפידים אלא כדי שלא ינזקו על ידם ויתבעו אותם בבית המשפט וא&quot;כ באמת לא אכפת להם אם משתמש בהם ואין בהם חשש סוכה גזולה"	סימן תרלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גזל סוכה העשויה בראש הספינה או עגלה?	כתב רש&quot;י דזהו הציור דסוכה גזולה דאינה מחוברת לקרקע וליכא תקנת השבים דלא טרח עליה לבנותה ולא יצא (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) [ולא מהני להחזיר לו דמים אלא אם נתרצה הנגזל (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ד)]	סימן תרלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בסוכה גזולה [כגון בראש ספינה], מה הדין לגבי אחרים?	"כתב המחה&quot;ש דמשמע מהמג&quot;א דפסולה אפי&#x27; לאחרים, והשיג עליו הביה&quot;ל (ד&quot;ה לא) דדוקא בלולב דיש דין לכם אמרינן דאחרים לא יצאו אבל בסוכה ליכא דין לכם אלא שיש פסול בגזולה א&quot;כ אחרים שאינן מכוונים לגזול וגם מסתמא יש דעת בעה&quot;ב דניחא ליה לאיניש למעביד מצוה בממוניה א&quot;כ מסתבר דאחרים יוצאים, והביה&quot;ל מסיים וצ&quot;ע {ויתכן דתלוי בדעת בני אדם דיש אנשים כשחפץ נגזל מהם מחמת חרון אף אינם רוצים ששום אדם ישתמש בחפץ שלהם}"	סימן תרלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם ראובן בנה סוכה על קרקעתו של שמעון, מה הדין אם שמעון תקף את ראובן?	"כתבו תוס&#x27; דזהו נמי ציור דסוכה גזולה ולא יצא דשמעון רק גנב הסוכה ולא הקרקע ואין כאן תקנת השבים דלא טרח לבנותה (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט), וכתב הב&quot;ח בשם ההגהות אשר&quot;י דזהו דוקא אם ראובן בנה הסוכה שלא מדעת שמעון אבל אם היה מדעת שמעון הוי כאילו שאל הקרקע משמעון לימי הסוכות ואין הסוכה נגזלת, אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) מדייק מסתימת לשון הרמ&quot;א דאפי&#x27; אם בנה הסוכה מדעת שמעון לא מהני ואין הקרקע עומדת ברשות ראובן אלא הוי סוכה גזולה ממש, וכן פסק השעה&quot;צ (ס&quot;ק כ&quot;ה) דאפי&#x27; מדעת שמעון הוי סוכה גזולה, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) פסק כהב&quot;ח [ועי&#x27; במג&quot;א דמאריך ליישב לפי המ&quot;ד בחו&quot;מ (סי&#x27; צ&quot;ה) דבית לאו כמחובר לקרקע הוא דקונה הבית אגב הקרקע, והוסיף ר&quot;י באק דע&quot;פ זה יכול להתיישב קושיות רע&quot;א בגליון הש&quot;ס בגמ&#x27; שם]"	סימן תרלז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם סכך גזולה נתערב ברוב סכך היתר?	"הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;) מצדד דאינו בטל וצריך לשלם דמים לבעליהם, אבל הבכורי יעקב (ס&quot;ק י&quot;ג) ס&quot;ל דבטל"	סימן תרלז סעיף ג		
